1אתא נהרא פסידא דבעה"ב ואמר רבא האי מאן דאגר אגירי לעיבידתיה ושלים עיבידתא בפלגא דיומא אי אית ליה עיבידתא אחריתי דניחא מינה א"נ דכותה עבדי קשיא מינה לא עבדי אבל נותן להן שכרן כפועל בטל ואי אוכלוסי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי נותן להן שכרן משלם:2תוספתא השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם השוכר את הפועל להביא לו קנים ודורקנים לכרם והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם השוכר את הפועל להביא ענבים ותפוחים ודורמסקין לחולה הלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו שכרו משלם:3אמר רב הלכה כר' דוסא דאמר קבלן ידו על התחתונה שאם חזר בו שמין לו את מה שעתיד לעשות ודוקא קבלן אבל פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום ושמין לו את מה שעשה מ"ט דכתיב ויקרא כה כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים4והני מילי בדבר שאינו אבד אבל בדבר האבד לא שנא פועל ול"ש קבלן לא מצו למיהדר בהו אלא היכא דאניסי אבל בדלא אניסי ואין שם פועלין לשכור שוכר עליהן או מטען דתניא השוכר את הפועל ולחצי היום שמע שמת לו מת או שאחזתו חמה אם שכיר הוא דף עז: נותן לו שכרו ואם קבלן הוא נותן לו קבלנותו ודייקינן מינה טעמא דאניס הא לא אניס לא מצו הדרי בהו ואוקמא רב נחמן בר יצחק בדבד האבד ודברי הכל שמעינן מינה דבדבר האבד אפילו פועל אינו יכול לחזור בו:5דף עח. שוכר עליהן או מטען: ועד כמה א"ר נחמן עד כדי שכרן איתיביה רבא לרב נחמן עד ארבעים וחמשים זוז א"ל כי תניא ההיא שבאת חבילה לידו אבל לא באת חבילה לידו אינו שוכר עליהן אלא עד כדי שכרן ואם שכר ביותר נותן משלו:6מתני' דף עו. השוכר את האומנין וחזרו בהן ידן על התחתונה ואם בעה"ב חזר בו ידו על התחתונה7כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה:8גמ' תניא הנותן ערבון לחברו על הבית ועל השדה כל המשנה דף עז: וכל החוזר בו ידו על התחתונה כיצד הרי שמכר שדה לחברו באלף זוז ונותן לו מהם מאתים זוז בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי את מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי ומהיכן מגביהו מן העדית ובזמן שהלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה רצה אומר לו הא לך מעותיך או הא לך קרקע כנגד מעותיך ומהיכן מגביהו מן הזיבורית רשב"ג אומר מלמדים אותן שלא יחזרו בהן כיצד כותב לו אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז ונתן לי מהן מאתים זוז והריני נושה בו שמונה מאות זוז9אוקימנא להא מתניתא כדקא עייל ונפיק אזוזי דמשום הכי קאמר רשב"ג אי כתיב ליה אני פלוני בן פלוני מכרתי שדה פלונית לפלוני באלף זוז ונתן לי מהן מאתים והריני נושה בו שמונה מאות זוז לא מצי הדר ביה אבל היכא דלא קא עייל ונפיק אזוזי אע"ג דלא כתיב ליה הכי קני דתניא הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בך ערבוני מחול לך והלה אומר לו אם אני חוזר בך אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי רבי יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא רבי יהודה אומר דיו שיקנה כנגד ערבונו אמר